פסק-דין בתיק ת"ת 22006-11-09

תביעה כספית אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ע"ס 42,660 ש"ח, סכום נכון ליום 31.8.08 כנגד הנתבעת 1 כחייבת עיקרית וכנגד הנתבעים 2 ו - 3 כערבים ועניינה דרישה לקבלת תמורה עבור סחורה / רכיבים אלקטרוניים שסופקו לנתבעת 1 במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2008.

הנתבעים 1 ו - 2 לא הגישו כתב הגנה. הנתבע 3 העלה טענת זיוף חתימה על כתב  ערבות והצדדים הגיעו להסכמה דיונית ליתן רשות להתגונן ולקבוע התיק לשמיעת הראיות בעניינו של הנתבע 3.

עמדת התובעת:

הסחורה סופקה לנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2008. מכיוון שהנתבעת נקלעה באוגוסט 2008 לקשיים, סוכם בין התובעת לבין הנתבעת כי התמורה תשולם    ב - 5 תשלומים. הנתבעת מסרה לתובעת 5 שיקים ע"ס 8,532 ש"ח כ"א, לזמני פירעון שבין 8.11.08-18.1.09. השיקים סורבו בנימוק כי החשבון מוגבל.

ב - 20.7.08 חתמו הנתבעים 2 ו - 3 על כתב ערבות אישית לפיו ערבו כלפי התובעת לפירעון חובות הנתבעת 1. אומנם בראש כתב הערבות מצוין התאריך 13.8.07 ואולם בפועל מועד חתימת כתב הערבות היה כדלעיל. מכיוון שהנתבעת 1 לא עמדה בפירעון חובותיה כלפי התובעת, נשלחה דרישה לתשלום אל הנתבעים ואולם החוב לא שולם. מכאן התביעה.

עמדת הנתבע 3 (להלן: הנתבע):

אין יריבות בינו לבין התובעת. הנתבע לא ערב לפירעון חובות הנתבעת 1 והחתימה על כתב הערבות הנחזית להיות חתימתו, אינה חתימתו. כאשר קיבל הנתבע את מכתב הדרישה לתשלום הוא הציג את עמדתו זו בפני ב"כ התובעת.

הנתבעת נוהלה אומנם ע"י בנו הנתבע 2 ואולם לנתבע לא הייתה כל זיקה לנתבעת, הוא איננו מחזיק ולא מחזיק במניותיה, הוא לא עבד בשירותה ובתקופה הרלוונטית הועסק כשכיר בחברת 'סולל בונה'. רק בעקבות כתב התביעה נודע לו כי קיימת דרישה כלפיו לפרוע את חובות הנתבעת  מכוח כתב ערבות עליו נטען כי חתם, טענה המוכחשת.

דיון:

בהסכמת הצדדים מונה המומחה ד"ר מרדכי ורדי לבדיקת החתימה שבמחלוקת. המומחה קבע לאחר בדיקה כי החתימה היא חתימתו של הנתבע ועמד על קביעתו זו גם בשלב חקירתו ע"י ב"כ הנתבע.

התובעת מבקשת לדחות את גרסת הנתבע על סמך עדותו של סוכן התובעת והעד מטעמה מר סימון בנאים אשר העיד על נסיבות החתמת כתב הערבות, תאר את הקשר ההדוק אשר התקיים בין הנתבע לבין הנתבעת, את נסיבות ההחתמה על כתב הערבות ואת ההיגיון המסחרי אשר בבסיס הדרישה שהוצבה כתנאי להמשך אספקת הסחורה בהיקף המבוקש ע"י הנתבעת, לחתימת כתב הערבות ע"י הנתבעים 2 ו - 3. עדותו של הסוכן מתיישבת ומשתלבת עם מסקנתו של המומחה מטעם ביהמ"ש אשר קבע כי החתימה על כתב הערבות היא אכן חתימת הנתבע.

עוד מפנה התובעת לסתירות שהתגלו בעדותו של הנתבע 2 לעניין נסיבות החתימה על כתב הערבות ולחוסר ההתאמה בין גרסת הנתבע 2 בעדותו לבין גרסת הנתבע 3.

הנתבע מבקש לדחות את עמדת התובעת כפי שהוצגה בעדותו של הסוכן בהיותה בלתי סבירה על רקע העובדה שהנתבעת הייתה שרויה בקשיים כבר ביולי 2008 כפי שמשתקף מכרטסת הנתבעת אשר נוהלה על ידי התובעת. אין זה סביר שהנתבע יסכים לחתום על כתב ערבות בשלב שבו ידוע כי הנתבעת שרויה בקשיים.

אין ליתן אמון בעדותו של הסוכן אשר נתגלו בה סתירות בעניין נוהל העבודה של התובעת ובהקשר להפעלת שיקול הדעת מתי נדרשת ערבות אישית ומתי לא נדרשת ערבות אישית. יש לראות בסוכן עד שיש לו עניין בתוצאות ההליך לנוכח יחסי העבודה שבינו ובין התובעת ועל רקע טענת הזיוף שהעלה הנתבע ומכאן שאין לייחס משקל לעדותו.

התובעת נמנעה מלזמן לעדות עד אשר יכול היה לשפוך אור על נושא המחלוקת, השותף האחר בחברה בשם שלמה זילברמן אשר הייתה לו היכרות מוקדמת עם הסוכן והיה פעיל בביצוע ההזמנות ובניהול השוטף. מחדל זה יש לזקוף לחובתה.

אין לייחס משקל לחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש ד"ר מרדכי ורדי לאחר שהתברר כי אין לעד הכשרה פורמאלית מתאימה לצורך זיהוי חתימות שנויות במחלוקת, העד לא ערך בדיקות מקצועיות מתבקשות באמצעות מכשור מקובל  והסתפק ב"ראיה ושכל ישר". הסימנים והמאפיינים הגרפולוגיים של החתימה אותם ראה המומחה כייחודיים התבררו כסימנים אקראיים שלא ניתן להסיק מהם דבר. העד המומחה חזר בו מספר פעמים מעמדות עקרוניות בעניין החשיבות אשר יש לייחס לסימנים ייחודיים, הכל לפי נוחיותו בהתאם להתפתחות החקירה, התברר כי העד לא התייחס למסמך בנקאי, דוגמת חתימה שנמסרה בפני פקידת בנק על אף אחת מגרסאותיו כי התייחס לכל הנתונים שהוצגו בפניו.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ולהלן נימוקיי:

הצדדים הציגו גרסאות מנוגדות בצורה קוטבית בקשר לעניין אשר גילה הנתבע בהתנהלותה השוטפת של הנתבעת. בעוד שהסוכן ועד התובעת העיד קשר הדוק ושוטף בין הנתבע לבין הנתבעת, הציגו הנתבעים 2 ו - 3 תמונת מצב של ניתוק וריחוק. הסוכן העיד כי: